ביליארד בארצות הברית – לינקולן ביליארד

עדיין לא נקבע בוודאות איך הגיע הביליארד לארה”ב. ישנן אגדות שהוא הובא לסנט אוגוסטין על ידי הספרדים ב- 1580 אבל המחקר נכשל בחוסר של גילוי עקבות של המשחק במקום. סביר יותר שהוא הובא על ידי מתיישבים הולנדים ואנגלים. מספר יצרני ארונות יצרו ב- 1700 שולחנות  ביליארד מצויינים והמשחק התפשט ברחבי הקולוניות. דווח אפילו שג’ורג’ וושינגטון זכה בתחרות ב- 1748. בסביבות 1830 למרות הציוד הפרימיטיבי, הופיעו אולמות ציבוריים ששמשו רק ל – משחקי ביליארד. המפורסם שביניהם נקרא “בספורדס” “Basford’s”)), אולם ניו יורקי ששירת סוכני בורסה. התפתחו מספר גירסאות אמריקאיות של ביליארד, כולל “פול יתדות” (“Pin Billiard’s”), אותו שיחקו עם מטרות עץ קטנות שדומות לחיילי באולינג זעירים ובאמצעות 15 כדורים, כפי שאתאר בהמשך.

הכוכבים הראשונים

תעשיית הביליארד האמריקאית והעלייה המדהימה בפופולריות של המשחק התפתחו הודות ל”מייקל פלאן” (“Michael Phelan”), אבי הביליארד האמריקאי. פלאן היגר מאירלנד וב- 1850 כתב  ספר אמריקאי על המשחק. הוא השפיע על ידי המצאת חוקים וקביעת נורמות של התנהגות. כממציא, הוא גרם להטבעת סימנים מעויינים על דפנות השולחן בכדי לסייע לשחקן לכוון את זוויות הפגיעה של כדור הביליארד, כמו כן פיתח שולחן חדש עם דפנות מעוצבות. הוא היה גם בעל הטור העתונאי הראשון שהוקדש לביליארד. ב-1 בינואר 1859, הופיע המאמר השבועי הראשון שלו ב”שבועון המאוייר של לסלי” (“Leslie’s Illustrated Weekly”). מספר חודשים לאחר מכן, זכה פלאן ב- 15,000 דולר בדטרויט בתחרות הפרסים החשובה הראשונה שנערכה בארה”ב. הוא היה מקדם חסר מנוח של המשחק והקים את החברה היצרנית “פלאן וקולנדר” (“Phelan and Collender”). ב- 1884 התמזגה החברה עם המתחרה העיקרית שלה, “ג’יי. מ. ברנסוויק ובאלק” (“J.M. Brunswick & Balke”) ונוצרה “חברת ברנסוויק- באלק- קולנדר” (“Brunswick-Balk-Collender Company”), אשר שלטה ברמה בכל תחומי המשחק עד לשנת 1950.

משחקי ביליארד בארה”ב

משחק הביליארד שרווח בארה”ב עד 1870 היה “ביליארד אמריקאי ב- 4 כדורים”  (“American Four-Ball Billiards”). את המשחק שיחקו בדרך כלל על שולחן ביליארד גדול (11 או 12 פוט), שבו 4 כיסים ובאמצעות 4 כדורים – שניים לבנים ושניים אדומים. משחק זה היווה שלוחה ישירה לביליארד אנגלי. הנקודות נצברו על ידי הטבעת כדורים, הטבעה של הכדור הלבן, או על ידי מכת קרום בשניים או שלשה כדורים. “קרום” (“Carom”) הינו ביצוע של פגיעה בשני כדורי מטרה באמצעות הכדור הלבן במהלכה של מכה אחת. בגלל שיתופם של כדורים כה רבים במשחק, היו אפשרויות רבות לצבירת נקודות והייתה אפשרות להשיג 13 נקודות כתוצאה ממכה בודדת. המשחק  “ביליארד אמריקאי ב- 4 כדורים” יצר שני צאצאים ששניהם עלו עליו בפופולריות שלהם החל מסוף 1870. הראשון, קרמבול פשוט אותו שיחקו עם שלשה כדורים על שולחן ללא כיסים, שידוע גם לפעמים בשם “דופן ישרה” (“Straight Rail”) זהו החלוץ של כל משחקי הקרום. המשחק הפופולרי השני היה  “פול אמריקאי 15 כדורים” (“American Fifteen-Ball Pool”) שהוא האב הקדמון של  ביליארד כיסים המודרני.