האב הקדמון של שולחן הביליארד בצורתו המוכרת כיום הינו משטח הדשא עליו שיחקו הרועים, לפי עדויות שנשתמרו על גבי תחריטי עץ מהמאה ה-17. במאה ה-18 עבר המשחק שידרוג ויש עדויות לכך שאז יוצרו השולחנות הראשונים בתוך המבנים. אילו היו שולחנות עשויים עץ בעלי מבנה שלד קל היות והיה צורך לתמוך במישטח משחק עשוי מעץ.
פיתוח מאוחר יותר מגובה בציורים מאותה תקופה מצביע על דפנות סביב השולחנות, חלקם היה עשוי מקש, חלקם ממולא בבד וחלקם עשוי משערות סוסים. דפנות אלו שבראשיתם נועדו למניעת רעש המגע של הכדורים בעץ החלו לשמש גם כאמצעי להחזרת הכדורים בצורה מכוונת וכחלק מאסטרטגיית משחק סנוקר.
שולחנות סנוקר במאה ה-19
בתחילת המאה ה-19 התפתחה הטכניקה של ייצור השולחנות ונגרי רהיטים מפורסמים החלו לייצרם. רגלי השולחן החלו להיות מעוצבות עם חיטובים כקישוט ומשטחי העץ יוצרו כשהם חלקים יותר.
שולחנות הסנוקר שהיו בשימוש של בני האצולה החלו להשתפר, משטח העץ הוחלף בציפחה, בכדי לתמוך במשקלה הרב של הצפחה נאלצו לבנות את השולחן משלד חזק ביותר עם רגלי עץ יציבות במיוחד.
עם המצאתו של הגומי המגופר החלו להשתמש בו עבור דפנות השולחן, דבר שנתן אחידות למכות החוזרות מהדפנות בכל נקודה שסביב השולחן.
על גבי משטח הצפחה נמתח בד מצמר טהור שנארג במיוחד כיחידה שלמה ללא תפרים וחיבורים ושכיוון כל האריגה הינו אחיד כדי לאפשר תנועה חלקה של כדורי הסנוקר. צבעו המסורתי של הבד היה ירוק.
שולחנות סנוקר בעת המודרנית
שולחנות הסנוקר בצורתם המודרנית עשויים מעץ קשה וכבד במיוחד, רובם ממהגוני והם ניצבים על גבי 8 רגלי עץ עבות במיוחד, סביב למישטח השולחן מורכבות דפנות עץ שעליהן מורכב גומי מיוחד מגופר שמכוסה בבד.
השולחנות מכוסים בבד בצבע ירוק מצמר טהור באריגה מיוחדת, מתחת לבד הצמר נמצא מישטח השולחן כשהוא מורכב מחמישה חלקים של ציפחה שמחוברים ביניהם באומנות עד שנוצר מישטח אחיד רציף ומפולס. לשולחן ששה כיסים ולחלק מהשולחנות אף מסילות שמחוברות לכיסים לצורך איסוף הכדורים.
מחירו של שולחן סנוקר בגודל של 12 פוט יקר ביותר. עלויות ייצורו הינן גבוהות, החל מהעץ היקר שממנו עשוי שלד השולחן ורגליו (בדרך כלל ממהגוני) ותהליך עיבודו של העץ, ייבושו לאורך תקופה ממושכת בכדי למנוע את התבקעותו, צביעתו בצורה מיוחדת וציפויו בשכבת לכה מיוחדת למניעת התפשטות העץ בתנאי לחות וחום. השלד של השולחן עשוי מקורות עץ עבות וחזקות במיוחד כך שיוכל לשאת את משקלם העצום של לוחות הצפחה שמונחים עליהם.
על שולחנות הסנוקר התקניים בגודל של 12 פוט שמשמשים לתחרויות הרשמיות מונחת הציפחה, זהו מישטח אחיד ומפולס בצורה מדוייקת ביותר מחומר גלם שהוצא בגושים אדירים מתוך מחצבות שבהרים שליד גנואה שבאיטליה.
שולחנות סנוקר תקניים
גושי הצפחה הרטובים בעת כרייתם עוברים תהליך של ייבוש, מנוסרים לפלחים בעובי של בין רבע אינץ’ לשניים וחצי אינצ’ים ואז עוברים תהליך של שיוף בכדי להגיע לרמת פילוס מכסימלית של פני המישטח, המישטח שאורכו המירבי 12 פוט ורחבו 6 פוט, נחתך לרוחבו ל- 5 חלקים שווים כשביניהם מותקנים אמצעי חיבור ממתכת כדי לאפשר מאוחר יותר בעת התקנת השולחן להרכיבם חזרה למישטח אחד רציף ואחיד.
הציפחה, מישטח השולחן, מכוסה בבד מצמר טהור. הבדים נארגים במטוויות מיוחדות שבהם נולים ענקיים שמסוגלים לארוג את הבד ברוחב של כשני מטר. תכונה נוספת של בדים אלו היא תהליך אריגתם שאינו כמקובל שתי וערב, אלא הם ארוגים כשכל התפרים פונים לכיוון אחד. לאחר האריגה עובר הבד גילוח בכדי שכל הסיבים יהיו באורך אחיד ומדוייק.
לשולחן כיסים לתוכם מטביעים את הכדורים. לשולחן הסנוקר ששה כיסים, ארבעה ממוקמים בארבע פינות השולחן ועוד שניים באמצע של כל אחת מדפנות האורך של השולחן. הכיסים עשויים מעור ולתחתיתם מחוברים סלים קלועים כרשת. בחלק גדול מהשולחנות מחוברים לקצה של כל רשת מסילה שתפקידה לאסוף את הכדורים שמוטבעים לכיס. מקובל להוסיף על גוף השולחן ווי נחושת שמוצמדים לשלד השולחן ומשמשים לתליית אביזרי עזר למשחק כמו מאריכים וגשרים.
בכל מועדון ביליארד של רשת לינקולן תוכלו למצוא את שולחנות הסנוקר ברמה הגבוהה ביותר!