איך מטפלים במקל

חשוב על המקל שלך כעל כלי נגינה עדין. התייחס אליו כך. זה בסדר גמור לשחק את ה100% שלך עם הכלי כמו כנר שהוא מנגן. אבל כשהם לא מנגנים הם מוציאים את הכינור מהנרתיק שלו בעדינות רבה, שומרים עליו ובזמן שהוא לא בשימוש מחזירים אותו שוב לתיק מאוד בעדינות לאחר שסיימו לנגן. הם אף פעם לא יניחו אותו על הקיר, ידפקו אותו על הרצפה או יזרקו אותו על שולחן. עליך להתייחס כך למקל הסנוקר שלך. שמור על המקל שלך סגור בתוך מזוודה בזמן שאתה לא משחק. אחסן אותו במזוודה קשיחה רחוק ממקורות חום וקור (כמו מזגנים). אל תשמור את המקל במקום שיש בו הרבה לחות או חום כמו מחסן ולעולם לא בשמש. לא דרושה חשיפה רבה לגורמים אלה כדי להרוס או לעקם את המקל. להניח אותו לילה שלם על הקיר יכול לעשות את זה, ואפילו אם משכיבים אותו זמן רב על הרצפה או השולחן. גם התחתית של המקל יכולה להתעקם. הטמפרטורה האידאלית לשמירת מקל היא בין 20 ל 23 מעלות ובלחות נורמלית.

יש בערך 12 חומרים שונים במקל רגיל של שני חלקים. כל החומרים האלה מתרחבים ומתכווצים בצורה שונה בחום ובקור. ההתרחבות וההתכווצות הזו היא הסיבה העיקרית שאתה מתחיל להרגיש את ההבדלים בחומרים דרך הציפוי. הציפוי  גם נשחק בשימוש יום יומי. הוצאה והחזרה למזוודה, ניקיון, בקיצור כל מגע במקל שוחק אותו קצת. הטבעת בקצה המקל בעייתית במיוחד כי היא עשויה ממתכת. מתכת מתרחבת ומתכווצת יותר מאשר שאר החומרים במקל. לחות ומים הם עוד גורמים שיכולים להרוס מקל. רוב החומרים במקל סופגים מים ומתנפחים בגלל זה. התוצאות של חשיפה לחום או קור קיצוני יכולות להיות חמורות. חיבורים נהיים שבירים וחלשים, טבעות מתחילות להתבלות לפני המקל, שיבוצים נופלים והציפוי יורד מהעץ. אם לא תניח את המקל שלך באזור אטום הרמטית מלחות וטמפרטורה כל הזמן כל מה שאתה יכול לעשות זה לעכב את התהליך.

לרוב אנשים לא יודעים לטפל במקלות הסנוקר שלהם. גוף המקל צריך להיות בקוטר אחיד עד הטבעת או עם צמצום הדרגתי לכיוון הראש. רוב המקלות שמשתמשים בם הם לא כאלה. הם יותר דקים קצת מאחורי הטבעת בגלל שימוש יתר בנייר זכוכית או סקוטצ’. בספר הראשון רוברט בריין סיפר לעולם הביליארד על שימוש בסקוצ’, ועכשיו מקלות בכל רחבי העולם מתעקמים באמצע בגלל שימוש יתר שלו. בצורה שבריין כתב זאת, נדרש רק שפשוף קל ועדין במקל מדי פעם. במקום זה אנשים משפשפים את המקל שלהם כמו בוכנה בענן של נסורת. נייר זכוכית, חוץ מהעדין ביותר, עוד יותר גרוע.

אתה מזיע בידיים שלך. זיעה, בגלל שהיא מיועדת להוציא חומרים עודפים מהתאים בגוף שלך, היא חומצית, וחומצות אינן טובות למקל שלך. גם גיר, טלק, שמן טיגון, עשן סיגריות או שתייה מוגזת ובירה שיוצא לך לגעת בהם בזמן משחק אינם טובים למקל. בתקווה שאחרי מגע עם חומרים כאלה אתה שוטף את הידיים, אז עשה אותו הדבר למקל שלך. עבור עליו עם מגבת לחה (לא רטובה) במים עם סבון ואז מיד נגב אותו עם עוד מגבת יבשה. שים דגש על גוף המקל. כך תוציא גם את כל הגיר והטלק שהמקל סופג בשימוש יום יומי וזה יאריך את החיים שלו. צחצוח עדין עם שעווה טובה אחרי השטיפה יעזור להגן על המקל שלך נגד כל הסכנות של העולם החיצוני.

טיפול בפגיעה

לעולם אל תטפל בפגיעה באמצעות נייר זכוכית. מרח מעט מים על הפגיעה כל יום לאורך כמה שבועות. אם הפגיעה לא מאוד עמוקה, העץ באזור הפגיעה יתנפח עד שהוא לא נראה או שהוא נסגר לגמרי. אם הפגיעה עמוקה נסה, בזהירות, להשתמש במגהץ ומגבת לחה להכניס אדים לתוך העץ. העץ יתנפח ויוציא את אזור הפגיעה החוצה על פני המקל. אם אין לך בעיה שמישהו אחר יטפל במקל שלך, יכול להיות כדאי לקחת אותו לחיזוק או תיקון לאדם מקצועי. עבור כמה שקלים תקבל את המקל שלך בחזרה נקי ומתוקן כולו.

אם יש לך שריטה בתחתית של המקל שהינה מאוד עמוקה אתה יכול לסגור אותה עם לק צלול כדי למנוע הכנסת לחות. גם דבק מהיר עוזר אבל יותר קשה לעבוד איתו. זה לא אורך זמן רב עד שהציפוי נפרד מהעץ, לכן כדאי לך לסדר שריטות וחורים ככל שיותר מהר. עוד דרך להגן על המקל שלך נגד לחות היא לקנות מגיני חיבור. הם לא עולים כסף רב ומונעים מכניסת לחות לחיבורים שהם בדרך כלל חלק שהינו מאוד רגיש לכך.