קנדה
הגירסאות של חוקי הביליארד בקנדה דומות לאלה של ארה”ב. חוק אחד שמאוד נפוץ שם בברים זה חוק שקשור לכדור השחור, שקובע שאם שחקן שמשחק על הכדור השחור ולא מצליח לפגוע בו מפסיד את המשחק אלא אם היריב השאיר אותו במצב של “סנוקר” (גם במקרה זה אם הוכרז כיס ספציפי, השחקן מפסיד אם הוא אינו פוגע בשחור). אם השחקן הטביע כדור מטרה של היריב בזמן שהוא משחק על השחור, גם זה הפסד. משחקים על פי חוק זה אפילו בליגות המקומיות. מכות שבהן הכדור הלבן פוגע בכדור מטרה חוקי ובכדור לא חוקי בעת ובעונה אחת נחשבות כמכות חוקיות במשחקי ביליארד לא פורמאליים אבל רק כשהמכה הוכרזה ככזאת ושזה נראה בו זמנית לעיני השחקנים. עוד חוק שונה בגירסת חוקי הביליארד הקנדיים הוא – במידה והשחקן הטביע את הכדור שהוא התכוון וגם כדור שלא התכוון להטביעו (גם את שלו וגם את של היריב) התור רק עובר ליריב וזו לא נחשבת עבירה (היריב לא מקבל את הכדור הלבן ביד).
חוקי ביליארד באמריקה הלטינית
אין הרבה דגש על הסדר במשולש, הכדורים לא חייבים להיות צמודים וכדור הקודקוד לא חייב לשבת במדוייק על הנקודה של המשולש. המשולש עצמו יכול להיות מגומי או חומר אחר שלא מאפשר סדר מאוד יציב. חוץ מהכדור השחור אין דגש על סדר הכדורים וזה נחשב כנכון להציב את אותו הסוג בפינות.
ברוב המקומות באמריקה הלטינית, כולל מקסיקו, לא מכריזים על המכות, כמו בביליארד בריטי (שזה רעיון מאוד מוזר לשחקנים מצפון אמריקה, חוץ מאשר לשחקני ליגת ה- APA. ברוב המקומות (חוץ מברזיל), בעבירות נותנים את הכדור הלבן ליריב ביד אבל הוא חייב להציב אותו מאחורי הקו של נקודת הראש של השולחן ולשחק קדימה (מצב שיכול לגרום להחטאות שנעשות בכוונה כדי להשאיר את היריב במצב קשה אם יש לו הרבה כדורים מאחורי הקו הזה).
גירסה מאוד נפוצה של המושג “הכיס האחרון”, הוא שלכל שחקן ביליארד מותר פעם אחת או אפילו פעמיים להטביע את הכדור הלבן בטעות בזמן שהוא משחק על הכדור השחור בזמן שחייבים להטביע לאותו כיס שאליו הוא הטביע את כדור המטרה האחרון שלו. בעבירות רק מעבירים את התור ליריב עם הכדור לבן ביד (מאחורי הקו כמו שנאמר למעלה), רק שהעבירה השניה או השלישית גורמות להפסד (עבירות כמו הוצאת הכדור השחור מהשולחן או הטבעתו לכיס הלא נכון עדיין גורמות להפסד מיידי). החוק הזה נפוץ אפילו בברים באזורים רבים בארה”ב בעלות קהילות גדולות של לטינים. זה משפיע רבות על המשחק וזה מקשה מאד על סיום המשחק במהלך תור אחד. רוב השחקנים האמריקאיים והבריטים אינם מוכנים לכך, אלא אם כן הם משחקים ב”כיס האחרון” בעצמם. שחקני ביליארד צריכים להיזהר במכות האחרונות שלהם כך שיסיימו להטביע את כדורי המטרה שלהם במצב שמאפשר להם מכה קלה על כדור הביליארד האחרון: השחור. אחרת המשחק יכול להמשך הרבה זמן.
במקומות מסויימים במיוחד בדרום אמריקה חייבים להטביע את כדור מספר 1 לכיס הימני האמצעי (ממקום השחקן הפותח) ואת הכדור מספר 15 חייבים להטביע לכיס הנגדי (בצד שמאל). החוק הזה כנראה קיים כדי שיהיה קשה יותר לסיים משחק במהלך תור אחד. כך שהשחקנים צריכים להתחשב הרבה יותר במיקום הכדורים בסוף המכה שלהם כדי שיוכלו להטביע את הכדור ה- 1 או ה- 15 וליריב יהיה קשה יותר. כשמשחקים תחת החוק הזה מציבים את הכדורים הממוספרים 1 ו- 15 מאחורי כדור ה- 8 במשולש, כדור ה- 1 בצד שמאל וכדור ה- 15 בצד ימין. הגירסה הזו היא היחידה שמשחקים בה במקסיקו חוץ מאשר באזורי הגבול עם ארה”ב.
במקסיקו יש שחקני ביליארד שמציבים את הכדור השחור על נקודת התחתית של השולחן במקום במשולש, כמו בפול בריטי. אם מטביעים את הכדור השחור במכת הפתיחה זה נחשב לניצחון מיידי כמו בהרבה ברים בארה”ב בניגוד לחוקי הביליארד הבינלאומיים. במקסיקו העבירה היחידה שמעניקה ליריב כדור לבן ביד (וגם זאת רק מאחורי הקו הראשי של השולחן) זו הטבעת הכדור הלבן, בכל שאר העבירות רק מעבירים את התור ליריב. בגלל שרוב שולחנות הביליארד במקסיקו (חוץ מאשר באזורי הגבול עם ארה”ב) הם עם כיסים שיש גישה אליהם, ולא כמו שולחנות ביליארד מטבעות שנמצאים ברוב הברים בארה”ב שאינם מאפשרים להוציא את כדורי המטרה במהלך המשחק, כדור מטרה שהוטבע בעבירה מוחזר לשולחן, בדרך כלל צמוד לדופן שליד הנקודה שקרובה לדופן של הצד הרחוק יותר מהשחקן הפותח. אם יש יותר מכדור ביליארד אחד שמוחזר מציבים אותם מאחורי הנקודה של תחתית השולחן כשהם צמודים ליד אותה הדופן. לפעמים מציבים אותם ליד הדפנות הצדדיות, זה בא מהשפעת המשחק “שיקגו”. להחזיר לנקודת התחתית מוכר אבל לא נפוץ. פול נחשב במקסיקו כמשחק לא רציני חוץ מאשר באזורי הצפון, ברוב המקומות קרמבול שלוש דפנות נחשב למשחק הביליארד הרציני יותר. פול משוחק יותר ע”י נערים, קבוצות חברים ובברים כדי להעביר את הזמן ובין הגברים המבוגרים יותר ממעמד הפועלים אחרי העבודה. בהרבה אולמות בילוי משחקי דומינו יותר נפוצים ממשחקי ביליארד.
בהרבה ברים בברזיל העונש על עבירה הוא הורדת כדור המטרה בעל המספר הנמוך ביותר של היריב. במצב הזה הכדור הלבן נשאר במקום שבו עצר, המושג של כדור לבן ביד אינו מוכר ביותר. בנוסף, אם הוטבע הכדור הלבן, היריב יכול להציב אותו מאחורי הקו הראשי של השולחן, או על נקודת הראש עצמה, או ברוב המקומות, בתוך ה “D” שמראה השפעה של סנוקר ופול בריטי.