בכל סניפי רשת לינקולן מוצבים שולחנות משחק של סנוקר ופול. שולחנות הפול הינם בגודל של 9 פוט, רובם של שולחנות הסנוקר הינם בגודל של 9 פוט, בנוסף מוצבים שולחנות סנוקר בגדלים של 10 פוט ו- 12 פוט. בכל אחד ממועדונים מפוזרים מקלות משחק מותאמים לסנוקר ולפול במשקלים שונים ובמיגוון של גדלי ראש המקל לנוחיות הלקוחות. המקלות הינם מאיכות טובה בכדי לאפשר משחק מהנה ללקוחות.
בנוסף מוצבים במועדונים אביזרי עזר לשימוש הלקוחות כמו: גירים, טלק, מכשירי שיוף וכו’. במועדונים נמצאות נקודות מכירה למקלות וציוד נוסף כמו כפפות משחק ומזכרות לשירות הלקוחות.
שולחנות הפול והסנוקר בכל הסניפים מתוחזקים בצורה מקצועית ביותר, השירות ניתן על ידי חברת השולחן הירוק שהיא החברה המקצועית הגדולה, הותיקה ביותר בישראל. שולחנות הסנוקר והפול זוכים לטיפול שוטף של החלפות בדי המשחק ופילוס בתדירות גבוהה ביותר.
מקל ביליארד ומקל סנוקר
משמש בכדי להכות בכדורי המשחק על גבי שולחן הסנוקר, פול, או הקרמבול. מקל סנוקר עשוי מסורתית מעץ, אך מקלות הסנוקר בתקופה האחרונה מיוצרים מחומרים שונים וחדשים, כמו גרפיט. מקלות הסנוקר בד”כ דקים יותר וראש המקל הינו בקוטר קטן יותר ממקלות הפול ואילו מקלות הקרמבול הינם הכבדים ביותר (כדורי הפול גדולים וכבדים יותר מכדורי הסנוקר וכדורי הקרמבול הינם הכבדים ביותר). אורכם של מקלות המשחק של כל סוגי המשחקים נע בסביבות 150 ס”מ, עם סטיות של כ-20 ס”מ למקלות קצרים או ארוכים יותר. מקל שעשוי מיחידה אחת הינו באיכות טובה יותר, אך מקובלים גם מקלות בעלי שני חלקים עם הברגה לחיבור ביניהם ואף מקלות בעלי שלשה וארבעה חלקים.
בקצה מקל ביליארד מודבק או מורכב קצה המקל שעשוי מסורתית מעור צבי (לצורך ביצוע מכות רכות יותר בעלות יכולת גמישות מירבית) ולאחרונה גם חומרים פלסטיים חדישים אחרים. קוטרו של ראש מקל ביליארד משתנה ונתון לבחירה על ידי השחקן לנוחיותו, במקלות הסנוקר מקובל להשתמש בקוטר של 8 עד 12 מילימטר, במקלות פול 10 עד 14 מ”מ ובקרמבול 10 עד 16 מ”מ. במקלות ביליארד איכותיים משתמשים בסוגי עץ מיוחדים, בד”כ סוגי עץ קשים שעוברים תהליכי ייבוש ממושכים כדי שישמרו תקופה ממושכת על צורה ישרה ללא עיוות. עץ המייפל ובמיוחד המייפל הקנדי נחשב לסוג העץ המתאים ביותר לייצור מקלות סנוקר. המקלות מצופים בדרך כלל בלכה שקופה שעוזרת לשמירה עליו וכן מאפשרת תנועה חלקה וחופשית של יד השחקן ע”ג המקל. מקובל ללפף בסיב סינטטי סביב אזורי האחיזה של השחקן במקלות הפול היוקרתיים יותר. עם הזמן התפתחו סוגי ציפוי וכן הטבעות של קישוטים צבעוניים בגופי המקלות. הציפויים מוסיפים למראה הדקורטיבי של המקל ומוסיפים לערכו הכספי.
כדורי סנוקר וכדורי ביליארד
בכל משחקי הביליארד משתתפים כדורים. סוגי הכדורים שמשמשים למשחקים השונים נבדלים זה מזה בגדלם, משקלם ומראם החיצוני. העיקרון המנחה בכל המשחקים הינו שכל הכדורים בסט הכדורים שמשמש למשחק אמורים להיות זהים לחלוטין זה לזה בקוטרם ובמשקלם. הכדורים האיכותיים עשויים מחומר פלסטי ((Cast Phenolic ומיוצרים לפי נוסחאות סודיות. למשחק הסנוקר משתמשים ב- 22 כדורים צבעוניים: כדור לבן, 15 כדורים בצבע אדום, ועוד אחד מכל צבע – שחור, ורוד, כחול, חום, ירוק וצהוב. קוטרו של כל כדור – 2 ו- 1/16 אינצ’. למשחק הביליארד משתמשים רק ב- 3 כדורים, לבן, צהוב ואדום כמו אלו של משחק סנוקר.
כדור ביליארד – משחקים שונים
למשחק הפול משתמשים ב- 16 כדורים,כדור אחד לבן כולו ולא ממוספר, כדור אחד בצבע שחור שמספרו 8, שבעה כדורים ממוספרים על פניהם מ-1 ועד 7 בצבעים שונים ואחידים על פני כל הכדור ועוד 7 כדורים ממוספרים מ- 9 ועד 15 בצבע לבן כשלכל אחד פס רחב צבעוני בצבע שונה שמקיף אותו. קוטרו של כל כדור 2 ו- ¼ אינצ’. למשחק הקרמבול משתמשים ב- 3 כדורים, אחד לבן כולו ושניים בצבע אדום בקוטר אחיד של 61.5 מ”מ. למשחק פירמידה רוסית משתמשים ב- כדור לבן כולו וב- 15 כדורים לבנים ממוספרים מ-1 ועד 15. קוטרם של הכדורים מקביל לכדורי הקרמבול.
כדורי ביליארד – סוגים וגדלים שונים
יש עוד סוגים רבים של כדורים למשחקים שונים, כמו משחקי קרמבול שונים שמשתמשים בארבעה כדורים במקום שלשה, או משחקי קרמבול שמשתמשים בצבעים שונים ואף בתוספות שמוצבות על שולחן המשחק בדמות יתדות של משחק הבאולינג. משתמשים אף בגדלים שונים של כדורים לצורך משחקי ביליארד אחרים שנערכים על שולחנות בגדלים שונים (קטנים יותר מהמקובלים), במו כן יש חריגים בשולחנות פול שמוצבים בדרך כלל בבארים ובמקומות ללא פיקוח אדם, בשולחנות אלו מותקנים בדרך כלל מנגנונים אוטומטיים לאספקת הכדורים שמופעלים ע”י כך שהכדור הלבן שונה בגודלו מיתר הכדורים.
שולחנות ביליארד קדומים
שולחנות ביליארד התפתחו ממשחק קדום שנהגו לשחק על דשא. עדויות ראשונות לכך מצויות בתחריטים מהמאה ה – 17 שמציגים משחקי רועים על דשא במה שניתן לכנות כמשחק הקדום של ביליארד. עם הזמן עברו לשחק ביליארד בתוך מבנים על גבי משטחים שהורמו לגובה של שולחן לנוחיות השחקנים. בתחילה אומץ המשחק על ידי המלוכה והאצולה האירופאית, הובלת השולחנות והשטח שנדרש לצורך הצבתם היה מצוי רק בידי שועי העם, לאחר מכן החלו להציב שולחנות משחק באולמות ציבוריים והמשחק הפך להיות נחלתו של כלל הציבור.
נדידת משחקי הביליארד
משחקי הביליארד נפוצו בעיקר החל מהמאה ה- 19 במקומות שונים בעולם. הסנוקר שמוצאו באנגליה נדד עם נתיני האי הבריטי לכל מדינות האימפריה הבריטית ומושבותיהם. משחקי הפול התפתחו באמריקה ונדדו למדינות בהם שהה הצבא האמריקאי כמו לגרמניה שאחרי מלחמת העולם השניה. משחק הקרמבול שהיה נפוץ בצרפת, איטליה ובספרד נדד למדינות דרום אמריקה וקולוניות צרפתיות ואיטלקיות ברחבי העולם ומשחק הפירמידה הרוסית שהשתרש ברחבי רוסיה.
בכל אחד מהאזורים בהם התפתחו המשחקים השונים התפתחו סוגי שולחנות שונים זה מזה.
שולחן ביליארד ושולחן סנוקר – שלד השולחן
כל משחקי הביליארד לסוגיהם השונים והמגוונים נערכים על גבי שולחנות ביליארד או שולחנות סנוקר בעלי מבנה בסיסי דומה, דהיינו, כל השולחנות בנויים משלד חזק ויציב. באופן מסורתי בנויים שלדי השולחנות מעץ קשה וכבד שתפקידו למנוע מהשולחן תזוזה בזמן המשחק וכן לשמור על משטח השולחן כשהוא מאוזן ומפולס בכל עת. בשנים האחרונות נוצרו עיצובים חדשניים לשלדי שולחנות שמיוצרים ממתכת או מחומרים פלסטיים אשר מקנים מראה חדיש ומודרני לצורתו המסורתית של שולחן הביליארד.
ההבדל היחיד במבנה של שלד השולחן קיים בין השולחנות שמיועדים למשחק הסנוקר לבין יתר סוגי השולחנות. מכיוון ששולחן הסנוקר גדול במידותיו מהשולחנות האחרים מורכב השלד שלו מארבע זוגות של רליים תומכות עליהן מוצב השולחן בשונה מיתר סוגי השולחנות שניצבים בדרך כלל על שש או ארבע רגליים תומכות.
שולחנות ביליארד – משטח הצפחה
על גבי שלד שולחן ביליארד מונח מישטח חלק שנהוג לכנותו שיש. המישטח כבד במיוחד ותפקידו לייצב את שולחן הביליארד באמצעות משקלו הרב וכן ליצור מישטח אחיד, מפולס ומאוזן שיאפשר משחק מדוייק וזהה בכל עת. משטח השולחן המקורי של השולחנות הראשונים היה עשוי מעץ, אשר לא היה יכול לעמוד בתנאים הדרושים של אחידות ועמידות שדרושים למשחק למרות המאמצים שהושקעו ביישורו ובליטושו. אי לכך הוחלף המישטח בלוח צפחה שהינו מינרל טבעי בעל תכונות מיוחדות שמאפשרות את ליטושו לדרגת שלמות שקשה להשיגה במשטחי אבן אחרים שעשויים במקורם מגרגרי חול ואשר נוטים להתפורר במהלך הזמן עקב מכות הכדור. בנוסף לכך הצפחה אינה מתעוותת משינויי אקלים ומשטחה מגיב בגמישות לקפיצת הכדור.
שולחנות סנוקר – משטח הצפחה
בשולחנות הסנוקר נהוג להניח מישטח צפחה באורך של 12 פוט וברוחב של 6 פוט כשהוא מנוסר לחמישה חלקים שווים כשחיבורי מתכת מיוחדים מותקנים בהם לצורך התאמתם מחדש ליחידה אחת על גבי שלד שולחן הסנוקר. עוביו של משטח כזה בדרך כלל הוא שניים ורבע אינץ’, יש משטחים למשחק הסנוקר שעשויים גם מצפחה דקה יותר בעובי של בין 1.5 ל- 2 אינץ’ וכן יש גם שימוש במידות קטנות יותר של צפחה כמו 10X5 פוט, 9X4.5 פוט, 7X3.5 פוט ואף פחות מכך בשולחנות מוקטנים יחסית קיימת גם התפשרות לגבי עוביה של הצפחה שמגיע לעיתים עד לרבע אינץ’ בלבד. בשולחנות סנוקר המוקטנים משתמשים בצפחה שמחולקת לשלשה חלקים ולעיתים גם לשני חלקים או חלק אחד. בצפחה, בארבע פינותיה ובאמצע קווי האורך שלה חתוכים פתחים בצורת חלקי עגול שמאפשרים יצירת פתחים שמשמשים להטבעת הכדורים במשחק.
משקלו של משטח צפחה בגודלו המקורי מגיע למאות קילוגרמים.
משטח הצפחה בשולחנות פול קרמבול ופירמידה
בשולחנות הפול נהוג להשתמש בצפחה בגודל של 9X4.5 פוט ובעובי של 1.5 אינץ’. חיתוכם של הפתחים שיאפשרו הטבעת הכדורים גדול במעט מאילו של שולחנות הסנוקר היות וכיסי שולחנות הפול גדולים מכיסי שולחנות הביליארד. מקובלים גם שולחנות פול קטנים יותר בגודל 8X4 פוט ו- 7X3.5 פוט.
בשולחנות הקרמבול משמשים בצפחה בגודל של 10X5 פוט, עוביים כמו זה של שולחנות הסנוקר אלא שאין כלל פתחים בצפחה.
בשולחנות הפירמידה הרוסית גודל הצפחה ועוביה הינו כמו בשולחנות הסנוקר אבל הפתחים קטנים יותר בגיזרתם, אומנם הכדורים גדולים יותר אף מכדורי הפול אך נוהגים לשחק על שולחן עם פתחים שהם כמעט בגודל הכדורים.
במקומות רבים משתמשים בתחליפים לצפחה, עקב מחיר הובלתה הגבוה, כמו שיש, עץ, או אבן. בתקופה המודרנית נעשים נסיונות ליצירת משטחים מזכוכית ומחומרים אחרים שמדמים את תכונות הצפחה.